קבילות הקלטות כראיה בבית המשפט
קבילות הקלטות כראיה בבית המשפט תלויה בעמידה בתנאים מסוימים שנקבעו בפסיקה. על פי פס"ד 869/81 (שניר), ההקלטה צריכה להיעשות באמצעות ציוד תקין, והאדם המקליט צריך להיות מודע להקלטה ולציוד שבו נעשה שימוש, ולא בוצעו שינויים בהקלטה. יתרה מכך, ההקלטה לא יכולה להיעשות למטרות פליליות או לצורך הליכים משפטיים בין בני זוג. דוגמה לכך היא פס"ד 48/87 (זנובר), בו נקבע כי כאשר ראובן אמר בקול רם כי הוא מתכוון להרוג את נמרוד, הפכה ההקלטה לראיה חזקה. במקרה של האזנת סתר, אין צורך ברישיון אם השיחה היא נחלת הכלל לפי סעיף 8(1), ואפשר להשתמש בה לפי סעיף 6 לצורך חקירה וגילוי פשעים.
למאמר בנושא קבילות ראיות ועדויות בבית המשפט לחץ כאן
עדות בעבירות אלימות כלכלית
במקרים של אלימות כלכלית בין בני זוג, אישה יכולה להעיד כי הייתה קורבן לאלימות זו גם אם אינה מעוניינת להעיד בבית המשפט. המבחן לקבלת הצהרה חיצונית של עד אילם הוא האם הייתה הזדמנות לבית המשפט להתרשם מהעד. לפי סעיף 10א(ג) לחוק, עדות חיצונית יכולה להתקבל אם יש סיבה מוצדקת לשתיקת העד, כפי שנפסק בפס"ד 5964/17. על פי דעת המיעוט בפס"ד 4390/91 (חאג' יחיא), שתיקת העד לא נחשבת כהזדמנות להיחקר, והביקורת תיעשה באמצעות סעיף 10א(ב) לניצול הצהרה שמסרה אישה במשטרה המעידה על חובותיה של בן הזוג.
הצהרות ושמועות כראיה
הצהרות ושמועות הן נושא רגיש בכל הנוגע לקבילותן כראיה בבית המשפט. עדות שניתנה על ידי נאשם או עד בהליך אחר ונרשמה בהסכם מהווה הצהרה בכתב, כפי שנפסק בפס"ד 4541/90 (סלע). הצהרה של שותף יכולה להתקבל במשפטו של שותף אחר, אך אם העד לא ענה לשאלות במהלך עדות קודמת, בית המשפט יבדוק את ההסכם כדי לוודא את אמיתות הדברים. במקרה כזה, משקלה של ההצהרה עשוי להיות מופחת אם לא הייתה חקירה נגדית מספקת.
במקרה של עדות המשטרה על דברים שאמר העד בזירת האירוע, כגון מה שאמר ירמיהו בזירת הירי, מדובר בשמועה שנחשבת חריגה לכלל אי קבילות עדות שמיעה. לפי פס"ד 4004/93 (יעקובוביץ), הצהרת נפגע תתקבל אם דבריו הם חלק בלתי נפרד מהשתלשלות העניינים. הצהרה של קורבן אלימות עשויה להתקבל אם היא מתייחסת למעשה אלים והיא ניתנה בזמן אמת, כפי שנפסק בפס"ד 1424/02 (טוטמן). השמועה תהיה קבילה אם יש לה משקל גבוה והיא נתמכת בראיות נוספות, וניתן להרשיע את הנאשם על סמך עדות זו.