קניין רוחני – מי הבעלים של יצירה שנוצרה בעבודה?

1. בהתאם לס' 34 לחוק זכות יוצרים המעביד (ביה"ח) הוא הבעלים הראשון של הזכות ביצירה שנוצרה ע"י עובד לצורך עבודתו ובמהלכה, אלא אם הוסכם אחרת. בענייננו, בהנחה שלא הוסכם אחרת, נראה כי ביה"ח הוא בעל הזכות ביצירה לאור הנתון שאמיר כתב את הספר בעבודתו. עם זאת, לא ברור האם כתיבת הספר הייתה לצורך עבודתו או רק במהלכה (הפס"ד האמריקאי ברבי נ ברט'צ). קרי, נראה שהבעלות בספר תהא של ביה"ח המעסיק.

2. ביהמ"ש העליון פסק כי קמרון הוא הבעלים של ז' היוצרים, וביאר כי אכן קרעי המגילה עצמם הם נחלת הכלל, אך התוצאה של עבודתו המפרכת של קימרון אשר העניקו לקרעים אלו משמעות היא כן יצירה. אמנם, המקוריות של יצירה היא העיקר שבזכות ולא השקעת המאמץ, אך נקבע כי ליקוט ועריכה יכולים להוות "יצירה ספרותית". בהתאם, נקבע כי יש לייחס היצירה לקימרון לאור ההדבקה וההשלמה של 40%, ההשקעה, ואף מתוקף הזכות המוסרית לגבי העובדה ששמו אף לא הוזכר בספר המפר.

3. ניתן לטעון כי מתן הגנה משפטית על זכויות ביצירה משוחזרת (זכות של המשחזר) פוגעת במחקר האקדמי ביותה מדירה מחוקרים אחרים את היכולת להשתץמש במידע להמשך מחקר. בנוסף, כי הקניית זכות בעלות לפרט בפריט הסטורי בעל משמעות תרבותית-מורשתית מהווה מדיניות משפטית-חברתית שאינה ראויה. עוד ניתן לטעון כי נדרש היה להעניק לנתבעים הגנשת "שימוש הוגן" (ס' 19) כאשר הפרסום שנעשה הינו חלק מהנוהג המקובל בקרב חוקרים. ביקרות נוספת ניתן לעגן בפגיעה ביעילות ובמחקר.

4. אין אפשרות לרשום סימן גנרי כדוגמת המילה "אפל" ללא הלוגו השלם (ס' 8(א) לפק' סימני המסחר).

אסור לרשום כסימן מסחר סימן המרמז על קשר עם נשיא המדינה (ס 11(1));

אסור לרשום כסימן מסחר סימן מדגלי מדינה פלונית או סמליהם (ס' 11(2));

אסור לרשום כסימן מסחר סימן הפוגע או עלול לפגוע בתקנ"צ או המוסר (ס' 11(5));

אסור לרשום כסימן מסחר סימן שעשוי להטעות את הציבור או לייצר כזב (ס' 11(6));

אסור לרשום כסימן מסחר סימן בעל משמעות דתית בלבד או סימן הדומה לו (ס' 11(7));

אסור לרשום סימן שהוא זהה או דומה לסימן אחר המוכר היטב גם אם האחרון לא רשום (ס' 11(13)).

5. מדובר באמנה רב-לאומית לשם שת"פ בינלאומי בפטנטים, המסדירה הגשת בקשות בינלאומיות לרישום פטנטים ולתהליכי חיפוש ובחינה. יתרונה המרכזי הוא שהיא מייצרת מנגנון בינלאומי אחיד לרישום פטנט במדינות החברות בה, וכך מונעת בעיות של אי-אחידות פרוצדוראליים לריושם פטנט. היתרון המרכזי בהגשת בקשה ע"פ האמנה היא הריכוזיות שבכך: מתאפשר לבקש הגנה על הפטנט המדובר במספר מדינות רב באמצעות בקשה אחת לגוף החולש על משרדי הפטנטים במדינות החברות באמנה.

6. ההגדרה כוללת את הרכיבים: יצירתיות, אי-צפיות, עצמאות, אוטונומיות, רציונליות, התפתחותי, יכולת איסוף נתונים, תקשורתיות, יעילות, דויק, והיכולת לבחור בין חלופות שונות.

7. רישום הפטנט ע"י ממציא אחר בתאילנד בהחלט יכול לשלול את רישום הפטנט בישראל לאור ס' 4 לחוק הפטנטים, לפיו, לגבי התנאי שהאמצאה תהא חדשה, אמצאה נחשבת לחדשה אם היא לא התפרסמה בפומבי (בין אם בישראל או מחוצה לה). בהתאם, אם הפטנט התפרסם בפומבי בתאילנד, ס' 4 לחוק ישלול את רישום הפטנט בישראל.

8. ארבע התנאים בחוק הפטנטים לרישומו של פטנט הם: 1. שיהיה מדובא באמצאה, בין אם היא מוצר ובין אם היא תהליך בכל תחום טכנולוגי; 2. שהאמצאה חדשה; 3. שהאמצאה מועילה וניתנת לשימוש תעשייתי; 4. שיש באמצאה התקדמות המצאתית. המצאה אשר עומדת ב-4 תנאים אלו היא אמצאה כשרה הראויה להירשם כפטנט.