בנסיבות המתוארות בקייס עולה שאלת ברירת הדין ביחס לתביעת הבנק וכן ביחס לתביעות האחרות וההתנגדויות שהוגשו. לברירת הדין בנסיבות אלה ישנה משמעות קריטית, וזאת כדי להימנע מהכרעות סותרות. יש לציין, כי אין אנו עוסקים בשאלת הסמכות, אלא בשאלת הדין החל, שכן במקרה שבו אונייה עוגנת בישראל, בית המשפט רוכש הישראלי רוכש סמכות שיפוט טריטוריאלית. הבנק הגיש תביעה לביהמ"ש לצורך הצהרה כי חברת GasRos היא הבעלים של היאכטה לאחר קנייתה במכירה פומבית בדרום אפריקה וכי זכותה נקייה מכל זכות נוגדת של משכנתה ימית קודמת. ביחס לסוגיית הבעלות יש לאפיין המחלוקת – מצד אחד, טענה כי החברה היא הבעלים מכוח רכישה במכירה פומבית בדרום אפריקה, ומצד שני טענת חברת ST כי היא הבעלים החוקי של היאכטה. יש לאפיין האם מדובר במחלוקת פרוצדורלית או מהותית. אם מדובר במחלוקת פרוצדורלית אזי יש להחיל עליה את דין הפורום. ניתן לטעון כי מדובר במחלוקת מהותית, שהרי יש לקבוע מי הבעלים החוקי של היאכטה, מדובר ביצירת זכות חדשה. מכאן שיש להמשיך ולאפיין את המחלוקת לפי דין העניין, כמחלוקת קניינית. או אז, יש לבחון איזה דין להחיל. למעשה, יש תחרות בבעלות במיטלטלין. הבנק טוען כי זכות הבעלות נוצרה בעת רכישת האונייה בדרום האפריקה, לכן באפשרות בית המשפט לבחון את הדין בדרום אפריקה, על אף הקושי שזה איננו מקום הימצאות הנכס. מנגד, ניתן לטעון שאפשר לבחון את דין מדינת המקור, קרי, פנמה, בהתאם לחוות הדעת של חברת ST. מנגד, אפשר לקבוע כי מדובר במחלוקת פרוצדורלית, שכן החברה שמעידה על כך שרכשה את היאכטה מבקשת להצהיר על בעלותה. ביהמ"ש יכול לעשות שימוש בעקרון ההמרה ולבחון את הסוגייה במשקפיים של חוק המיטלטלין, ולפרש זאת כאילו חל על גורם זר. בבואו לעשות כן, בית המשפט בוחן שיקולי מדיניות. ישנם שיקולי מדיניות שאינם תומכים בהחלת הדין הדרום אפריקאי (בוצעה שם רק עסקת המכר) או בהחלת הדין הפנמי (פגיעה בוודאות של השוק, סחר חופשי, אלמנט הזמן שחלף וכו'). מנגד, ישנם שיקולי מדיניות אשר תומכים בהחלת דין הפורום במקרה זה, תוך התאמתו אל נסיבות המקרה ואופיו הזר, ובכלל זה מקום המצאות הנכס, ריבוי התביעות שהוגשו בעניין זה והצורך במתן הכרעה אחידה בהיעדר הכפפה לדין הזר, פניית הצדדים לביהמ"ש הישראלי ועוד. כך גם יש יתרון בשיקולי עלות מול תועלת בקביעה כי מדובר באירוע פרוצדורלי, מתוך רצון לייעל את ההליך. סיווג המחלוקת כמהותית או פרוצדורלית משמעותית לצורך החלת הדין לבירור התובענה. כך או כך, סיווג זה כפוף לשיקול הדעת של בית המשפט בנסיבותיו של מקרה במקום שלא קבוע כלל מנחה מפורש. לאחר אפיון ניטרלי ופונקציונלי, ניתן להסיק כי ניתן לסווג את המחלוקת כמהותית וכפרוצדורלית. אף על פי כן, יש בכוחו של הסיווג פרוצדורלי לאפשר לביהמ"ש להחיל את דין הפורום, תוך התאמתו לאלמנטים הזרים ולהגיע לפתרון בצורה יעילה, לאחר שעמדנו על כך ששיקולי המדיניות תומכים בכך. ביחס למחלוקת השנייה, יש לבצע הליך דומה, האם מדובר במחלוקת מהותית או פרוצדורלית תוך אפיון ניטרלי ופונקציונלי. אולם, ניתן לראות במחלוקת כמחלוקת אחת ואין חובה לפצלה כפי שנעשה בפסיקה. ביחס לכך, ניתן לבחון את עמדת החוק הישראלי ביחס לעדיפות המשכנתה הימית. אם ביהמ"ש יבחר שלא לפצל את המחלוקות, הרי שהדין הישראלי מכיר במשכנתה הימית הראשונה בזמן, גם אם יכריע כי חברת ST אינה הבעלים לאור התקיימות תקנת השוק והרכישה שנעשתה על ידה בתמורה ובתום לב. לכן, לפי גישה זו, ייתכן כי בית המשפט יפסוק כי הבעלות אמנם של חברת GasRoz, אך המשכנתה הימית שנרשמה בליבריה עדיפה על פני המשכנתה הימית שנתן הבנק. בנוגע לתביעות החוב ולטענת הנושים של היאכטה בדבר החלת הדין הישראלי, ניתן לקבוע כי מדובר בדין החוזה וכי שם נכתב באופן מפורש כי הדין החל הוא הדין האנגלי ובמקרה זה לפנות להחלתו.
