הסעיף החדש והשלכותיו
על פי התיקון המוצע לסעיף 15 לחוק היסוד, נוסף סעיף 15(ד1) הקובע כי בית המשפט העליון כבג"ץ לא ידון בסבירות החלטות של הממשלה, ראש הממשלה או שר אחר, ולא ייתן צו בנושא זה. המשמעות היא שכל החלטה מנהלית, כולל מינוי או אי הפעלת סמכות, לא תהיה כפופה לביקורת שיפוטית על פי עילת הסבירות. התיקון משפיע באופן ישיר על סמכות השיפוט של בג"ץ ועל יכולתו לפקח על החלטות ממשלה ולספק סעד.
הפגיעה בזכויות יסוד ובפיקוח השיפוטי
ההסרה של עילת הסבירות מערערת את היכולת לפקח על פעולות הממשלה באופן יעיל ומקיף. כלי הביקורת המרכזי שאפשר לבתי המשפט לבחון את שיקול הדעת של הרשויות השלטוניות, מתבטל. הסרת עילה זו משמעה שהממשלה יכולה לקבל החלטות שעלולות לפגוע בזכויות יסוד כמו חירות, שוויון וכבוד האדם ללא פיקוח משפטי הולם. הדבר פוגע במערכת הבלמים והאיזונים שהינה חיונית לשמירה על דמוקרטיה בריאה ומתפקדת.
ההשלכות על הדמוקרטיה הישראלית
הביטול של עילת הסבירות מהווה שינוי מהותי במבנה הדמוקרטי של ישראל. הוא מאפשר לממשלה לפעול ללא פיקוח שיפוטי אפקטיבי, מה שמעלה את הסיכון לשחיתות ולפגיעה בזכויות האזרח. בכך, נחלש עקרון שלטון החוק ועקרון הפרדת הרשויות, שהם יסודות מרכזיים בדמוקרטיה הליברלית. הפיקוח השיפוטי על החלטות הממשלה באמצעות עילת הסבירות הוא חיוני להבטחת פעולה לטובת הציבור ושמירה על זכויות האזרח.
