משמעותו של המשפט הבינלאומי והיקף תחולתו על מדינות

מהות המשפט הבינלאומי ואופיו המחייב

הוראות אמנת האג משנת 1907, הנוגעות לחוק ולמנהגי מלחמת היבשה, מהוות דוגמה להתפתחות משפטית משמעותית בתחום המשפט ההומניטרי הבינלאומי. אמנה זו כללה חידושים רבים בתחום, והיא מהווה חלק מהמשפט הנוהג הבינלאומי, המחייב את כל המדינות, גם אם לא הצטרפו לאמנה זו. המשפט הבינלאומי מורכב ממשפט מנהגי ומאמנות בינלאומיות, וכולל עקרונות יסוד המכוונים את ההתנהלות הבינלאומית, תוך שמירה על עקרון ריבונות המדינות.

למאמר על ההצטרפות לאמנות בינלאומיות וזכויות אדם לחץ כאן

המשפט המנהגי והשלכותיו

המשפט המנהגי, אשר נוצר כתוצאה מפרקטיקה ממושכת של מדינות מתוך תחושת חובה משפטית, מהווה מקור מחייב לכלל המדינות, גם אלו שלא השתתפו ביצירתו. כך למשל, הוראות אמנת האג משנת 1907 והתקנות הנלוות לה הפכו להיות מחייבות כמשפט נוהג, המחייב את כל המדינות, כולל את ישראל, שהחילה את התקנות גם על השטחים שכבשה בשנת 1967. הפרקטיקה המשפטית והפסיקות של בית המשפט העליון בישראל מאשרות ומחזקות את מעמדה של האמנה כמשפט נוהג מחייב.

מנגנוני האכיפה של המשפט הבינלאומי

המשפט הבינלאומי כולל מנגנוני אכיפה שונים, כגון בתי משפט בינלאומיים כמו בית הדין הבינלאומי לצדק ובית הדין הפלילי הבינלאומי, וכן מועצת הביטחון של האו"ם. מנגנונים אלו מאפשרים להגיש תביעות נגד מדינות המפרות את התחייבויותיהן הבינלאומיות ולהטיל סנקציות על מדינות מפרות. בנוסף, תהליך הגלובליזציה והיחסים ההולכים ומתהדקים בין המדינות מחזקים את הצורך בהקפדה על הוראות המשפט הבינלאומי, וכך מדינות רבות משלבות את ההתחייבויות הבינלאומיות במשפט הפנימי שלהן, מתוך תפיסה שהתחייבויות אלו מחייבות גם ביחסיהן הפנימיים.