מדיניות והמצב הנוכחי
כחלק מהסקירה האישית שלי של הצעת חוק השימוש בזרע שנפטר למטרות רבייה 2023-2023 ("הצעת החוק"), אציג את המדיניות המשתקפת בהצעת החוק, אציג בהקשר את המצב הנוכחי ואסביר מדוע, בהצעת החוק שלי נראה כי, באופן שהצעת החוק מבקשת לקבוע בנוסחה הנוכחית, התרת שימוש בזרע של נפטרים לצורך לידה לא תהיה ראויה, או לפחות צריכה להיות מגבלה. הצעת החוק נועדה לאפשר לבן זוגו של המנוח להשתמש בזרע שלו מבלי להתנגד לכך, אם המנוח לא הותיר הנחיות ברורות בעניין. זאת מתוך הנחה כי המנוחים "רצו" בהמשכיות צאצאיהם והתא המשפחתי, ומניעים אותם מתוך הכרה והתחשבות בזכויות ההורות של בן הזוג. הצעת החוק גם תאפשר להורים שנפטרו להשתמש בזרע שלהם, באישור בית המשפט, באמצעות אישה אחרת שתהיה אם ילדם הקרוב, כל עוד למנוח לא היה זרע בזמן המוות ובן הזוג אינו מעוניין בשימוש בזרע.
הפסיקה והזכויות
הפסיקה חזרה לא אחת על העיקרון כי בראש ובראשונה יש לרדוף אחר רצונותיו של המנוח ולפעול לביצועם. לפיכך, היא מבטאת גם את מימוש זכותו של המנוח לכבד לאחר מותו – אחת ממטרותיה של זכות זו היא להגן על האוטונומיה של רצונו של המנוח. בחיפוש אחר התשובה לשאלת רצונו של נפטר, יש לבחון האם רצונו של הנפטר במהלך חייו להוליד צאצא שלא הכיר ולא יגדל התקיים לאחר מותו. הצעת החוק מאפשרת להורי המנוח לקבל החלטות בעניין צאצאיו של המנוח כל עוד המנוח היה רווק בעת פטירתו, דבר שעלול לפגוע בכבודו של הנפטר ובצאצאיו לאחר מותו. ההכרעה בסוגיה זו צריכה להתבסס גם על נימוקים ערכיים ומוסריים ושיקולי צדק, ויש לשקול האם יש מקום להקים ועדת אתיקה שתכריע בנושא.
השוואה למדינות אחרות והשלכות משפטיות
יש צורך להבין את החוקים החלים במדינות שונות בעולם ולהבין את הצורך בניסוח הוראות שונות מהצעת החוק במתכונתה הנוכחית. בארצות הברית, הכללים והתקנות החלים על איסוף ושימוש בזרע או ביציות מאנשים שנפטרו נקבעים על ידי בתי חולים ומוסדות פרטיים, דבר היוצר אי ודאות. בבריטניה, ניתן להשתמש בזרע של נפטר לצורך הפריה רק אם הנפטר נתן הסכמה מפורשת בכתב לכך. הצעת החוק עלולה לפגוע ברצונו של המנוח ובכבודו אם תאפשר שימוש בזרע שלו בניגוד לרצונו. יש לשקול להחמיר את הקריטריונים לשימוש בזרע של נפטרים ולהגביל את סמכויות מנהלי בנקי הזרע, תוך חובת פנייה לבית המשפט והצגת ראיות ברורות לרצון המנוח.
