תשובה 1
א. ראשית, אייעץ למיכל לטעון שיצחק הפר חובת ההגינות שלו כלפי החברה וחובת הזהירות והאמון (פס"ד קוסוי) בכובעו כבעל מניות (ס' 192-193 לחוק החברות), כאשר בהתאם לס' 192(א)(4) פעולות ועסקאות משמעותיות דורשות את אישור האסיפה הכללית שבה ליצחק יש שליטה מוחלטת ומובהקת. חובה זו, חלה ביתר שאת, כאשר ס' 193(א)(1) מבהיר כי החובה לפעול בהגינות כלפי החברה חלה על בעל השליטה בה. אך יחד עם זאת, נקבע בפסיקה כי חובת האמון שמוטלת על בעל שליטה היא מרוככת יותר מזו שמוטלת על נושא משרה בחברה (במידה שיצחק אינו אורגן פנימי של החברה) וזאת לאור העובדה שלבעל נכס מותר לעשות בכנס כבשלו (תחת ההגבלות המתבקשות) ואילו נושא משרה נמצא במשרה של אמון כשלוח.
כמו כן, מיכל היא חלק מבעלי מניות המיעוט (25%) ולכן היא עשויה לטעון לעילה של עושק או קיפוח בעלי מניות המיעוט (ס' 191(א) לחוק) בטענה שיצחק פעל בנכס החברה (הכספים ששולמו ליהונתן) באופן שפוגע בנכסי המיעוט, כאשר די בכך שיש חשש מהותי לקיפוח המיעוט. בהתאם, מיכל יכולה לבקש מביהמ"ש להסיר או או למנוע את הקיפוח בדרך שימצא ביהמ"ש. ככלל, יצחק המחזקי ב-55% מהון החברה הינו בעל שליטה בחברה, אך יתרה מכך, לאור העובדה שבנו יעקב מחזיק ב-25% מהון החברה – ניתן לראות בהם יחדיו קבוצת שליטה המחזיקה 75"5 מהון החברה וככזו היא בעלת אמצעי שליטה כמעט בלתי מעורערת, אשר בהחלט מולידה פונטנציאל לקיפוח בעלי מניות המיעוט.
במקרה בו יצחק משמש גם כדיר' של החברה –
מיכל תוכל לטעון כי הוא הפר גם את חובת האמונים שלו כלפי החברה (ס' 254) בכובעו כנושא משרה בה. בהתאם, מיכל תטען כי העסקה שביצע יצחק עם יהונתן, חברו הקרוב, מהווה הפרה של חובת האמון שעה שהוא ביצע פעולה בשם החברה שיש בה ניגוד עניינים ממובהק בין מילוי תפקידו בחרה לבין ענייניו האישיים.
אציין, כי במקרה של תביעה להפרה חובת האמון או ההגינות, הפגיעה באמון או ההגינות הוא כלפי החברה, ולכן מיכל תידרש להגיש תביעה נגזרת בהתאם לס' 194 לחוק, במסגרתה היא תובעת בשם החברה את יצחק בגין הפרת חובת האמון או ההגינות בגין העובדה שביצע עסקה עם תוך מצב של ניגוד אינטרסים באופן שפוגע בטובת החברה (לאור השכ"ט המוגדל לחברו). דהיינו, חברותו הקרובה של יצחק עם יהונתן מעמידה את יצחק בניגוד עניינים כאשר רצונו להטיב עם חברו מוביל אותו להעניק לו שכ"ט גבוה מהמקובל, דבר העומד בניגוד לאינטרס החברה ובוודאי שבניגוד לאינטרס של בעלי מניות המיעוט. לעומת זאת, עם מיכל תבחר להגיש תביעה בגין קיפוח המיעוט, אז מדובר בתביעה שבה היא הנפגעת הישירה ואז היא יכולה להגיש תביעה רגיעלה כנגד יצחק. לצד זאת, לאור הנתון כי 25 האחוזים מהון המניות שאינם בידי משפחתו של יצחק מפוזרים בצורה נרחבת ע"פ בעלי מניות רבים, מיכל גם יכולה לשקול להגיש תביעה ייצוגית בעילה של קיפוח המיעוט וזאת בהתאם לחוק התביעות הייצוגיות, כאשר קבוצת הנפגעים הרחבה היא קבוצת בעלי מניות המיעוט.
עוד יצוין, כי טענת הגנה שסביר שיצחק יעלה תהיה הגנת כלל שיקודל הדעת העסקי (פס"ד ורדניקוב), במסגרתה באם יעלה בידו של יצחק להוכיח את 3 התנאים: ההחלטה התקבלה שלא בניגוד עניינים; התקבלה בתו"ל (סובייקטיבי)ף וההחלטה הייתה מוידעצ, קרי התקבלה לאחר בחינת הנתנוים והשיקולים הרלוונטיים – אזי עומדת לו הגנה מפני מרבית הטענות שמיכל תעלה. בעניינו, נראה כי יהיה לו קשה מאוד לשכנע כי העסקה עם יהונתן התקבלה שלא מתון ניגוד עניינים, וזאת אכמור לאור חברותו רבת השנים עימו. עם זאת, יצחק יטען כי משרד הלוביסטים של יהונתן הוא מיוחד ומצדיק את תוספת השכ"ט בעבור שירותיו, וכי נוכח החלטות הממשלה צפויות שכירת הלוביסטים הייתה בהולה ולכן יש לראות בפעילותו ככזו המוגנת ע"י כלל שק"ד העסקי וכן לפי ס' 255(א)(1) לחוק. עניין נוסף אשר יקשה עלך יצחק היא הדרישה שבס' 255 לכך שהעסקה הנבחנת תאושר ע"י בהתאם נוהל של אישור עסקאות עם בעלי עניין ולאחר שהוא גילה על אודות עניינו האישי לחברה. עוד יצוין בהקשר זה, כי ס' 272 לחוק דורש לגבי עסקאות חריגות (בהתאם למוגדר בס' 270(1) המגדיר כך עסקאות שמתבצעות בפער ניכר ממחיר השוק שלהן) כי אלו דורשות אישור של ועדת הביקורת בחברה הציבורית ולאחר מכן בדיר' – אישורים שלא נתון כי נתקבלו.
ב. באשר לחלוקת הדיב' בסך 100 מיליון ש"ח – יש לבחון האם החלוקה עומדת במבחני החלוקה הקבועים בס' 302 לחוק שהינם: מבחן הרווח (חלוקה אך ורק מתוך יתרת עודפים או עודפים שנצברו בשנתיים האחרונות לפי הגבוה מהשניים) והמבחן החשוב יותר שהוא מבחן יכולת הפירעון (כי במקרה של עמידה במבחן זה ביהמ"ש יכול לאשר את החלוקה גם ללא עמידה במבחן הרווח). בענייננו, עולה השאלה האם החלוקה עמדה במחן יכול הפירעון (אניח שמבחן הרווח מתקיים דווקא לפי נתנוני השאלה) לאור הנתון לפוי החברה נטלה הלווטאה גדולה של 5 מיליון ש"ח ע"מ לעמוד בהתחייבויותיה לרבות ההכרזה על חלוקת הדיב'. במקרה שבו אין עמידה במבחן זה – מדובר בחלוקה אסורה. בנוסף ,מכיל עשויה לטעון כי אף החברה עמדה במחן החלוקה המותרה, חלוקת הדיב' בנסיבות המקרה מקימה עילה להרמת מסך לפי ס' 6 לחוק במקרה בו לא ניתן לפרוע את חובותיה לנושים. דהיינו, ניתן לטעון להרמת מסך בעילה של "מימון דק".
באשר להחלטות השוניות במחלוקת שהתקבלו ע"י יצחק ובנו (בעלי השליטה ללא עוררין בחברה) בארבע עיניים – נראה כי הדבר עומד בניגוד לס' 92 לחוק, הקובע כי מרבית ההחלטות הנ"ל הינן בסמכות הדיר' והוא המוסמך לקבלן. כך למשל, לדיר' הסמכות להחליט בדבר הנפקת ני"ע של החברה (ס' 288), לפי ס' 92(א)(3) המבנה הארגוני ומדיניות השכר של החברה גם הם בסמכות הדיר' ולא אמורים להתקבל ע"י בעלי השליטה באופן בלעדי (לגבי ההחלטות בארבע עיניים להעניק שכר לשני המנהלים). יתרה מכך, ס' 118א לחוק קובע כי החלטות בדבר מענקים מיוחדים (בונוסים) לנושאי משרה בחברה מחוייבים אישור של ועדת תגמול של החברה אשר צריכה להמליץ על כך. כך, גם הנושא של נטילת ההלוואה בהחלטה בלעדית של של בעל השליטה מהווה הפרה של ס' 92(א)(1) ו-92(א)(2) הקובעים כי עקרונות מימון החברה וסדרי העדיפיות ביניהם, כמו גם מצבה הכספי של החברה ומסגרת האשראי שהיא תיטול – הן החלטות המצויות בסמכות הדיר' ולא של בעל השליטה בחברה.
עניין נוסף, הוא החלטת בעל השליטה להנפיק את המניות במחיר הנמוך ממחירן בבורסה. עניין זה עשוי להוליד טענה של מיכל לקיפוח המיעוט פעם נוספת – שהיר דילול אחזקותיה במחיר הנמוך משווי השוק של החברה פוגע באופן ברור בקנייננה ומהווה מבחינה זו קיפוח ברור ומובהק של המיעוט, מאחר שההנפקה במחיר המוטב נעשתה לבעלי השליטה ולמס' מצוצמם של בעלי מניות (פס"ד גליקמן). בהתאם לפס"ד, במקרה כזה, ביהמ"ש עשוי להפעיל את שיקול דעתו ע"מ לקבוע את המחיר הראוי וההוגן של המניה ואז לכפות על בעלי המניות שהונפקו להם מניות נוספות (ביניהם יצחק ובנו כמובן) להשלים לקופת החברה את הההפרש בין המחיר שקבע לביהמ"ש לבין המחיר שנקבע בחסרק במקור. נקבע, כי ע"מ שביהמ"ש יפסוק כך, מיכל תידרש להוכיח כי אכן התבצע קיפוח שנעשה בחוסר תו"ל של יצחק ע"ב מבחן אובייקטיבי של "משקיע סביר" כאשר השאלה היא האם המשקיע הסביר היה מודע לכך שפעולותיו גורמות לקיפוח. אציין כי בענייננו, נוכח העובדה שלמניה יש מחיר מצוטט בבורסה, נראה ברור הוא כי משקיע סביר היה מבין שמדובר בקיפוח ולכן לדעתי למיכל יש סיכויי הצלחה טובים לתביעה מעין זו.
באשר להחלטת הדיר' להעביר באופן חד"פ את סמכויות הכנסת ואישור הדו"חות הכספיים לאסיפה הכללית – נראה כי מדובר בפעולה בעייתית מאוד, ביוחד לאור ס' 92 לחוק אשר כאמור מבהיר כי פעולות אלו הן בסמכות הדיר'. עם זאץ, ס' 110 מאפשר לדיר' למנות "ועדת דיר'" (ס' קטן א) ולהאציל אליה (ס' קטן ב) מסמכויותיו ובתנאי שחבריה הועדה הם דירקטורים בחברה. מבחינה זו, יתכן שפעולת האצלת הסמכות של הדוחות הכספיים נעשתה בהתאם להוראות ס' זה, כאשר ממילא הכנת הדוחות עצמם נעשים ע"י רואה חשבון חיצוני (ס' 154). עם זאת, לדעתי יקבע שהדיר' לא יכל להאציל את הסמכות ולמנות באופן זמני את האסיפה הכללית לעניין אישור הדוחות הכספיים (כאשר ממילא נדרש גם אישור האסיפה הכללית בנוסף לאישור הדיר').
באשר לחיתמה של יצחק על הצ'ק בסך 3 מיליון ש"ח כתרומה לביה"ח – לדבריה של מיכל תקנון החברה קובע כי כל הוצאה של מעל ל-500,000 ש"ח דרושה חתימת שני דיר'. אם אכן כך, יש לראות בחתימה הבלעדית של יצחק משום פעולה בחריגה מהרשאה, ואז בהתאם לס' 55 לחוק מיכל רשאית לפנות לביהמ"ש בבקשה לצו מניעה לפעולה זו שנעשתה בחריגה חמורה מסמכות ("אולטרא-וירס").
תשובה 2
א. לדעתי נראה שהבנק לא צריך לפרוע את השיק לגבי. זאת, ראשית, מטעמים של היסודות הצורניים של השטר: השיק המופיע בשאלה לא חתום ע"י דניאל (אלא אם הכיתוב בדפוס נחשב לחתימה); התנאי הצורני ה-6 לא ממש מתקיים כאשר לא מצוין בשטר עצמו (רק בגב השטר) שם הנפרע, לפקודת שם הנפרע או למוכ"ז; לא מתקיים התנאי הצורני ה-8 של מועד פרעון ומועד תשלום (המקום שתאריך הושאר ריק). לצד זאת, אבחן את השאלה גם תחת ההנחה שהצ'ק כן עומד בדרישות הצורניות, במקרה כזה:
יש לבדוק האם גבי אוחז בשטר (אכן כך) וגם נראה שדניאל הוא חייב שטריאך גם אז עשויים לעמוד לדניאל שלל טענות הגנה (פס"S בנק מרכנתיל דיסקונט בע"מ נ' טנטרה אירועים בע"מ). ע"פ פס"ד זה התקבלה טענת ההגנה של אי דקדוק בשטר ושהשטר לא ייפרע.
עם זאת, יצוין כי לאור זאת שגבי סיפק תמורה בעבור השטר, הוא עשוי להגיב להודעת החילול שקיבל מהבנק ולטעון בהתאם לס' 26 לפק' השטרות שעליו לקבל תשלום בעבור תמורתו, כאשר הכוונה הסובייקטיבית של דניאל היא "לא עניין של גבי". בהקשר זה יצוין, שבהתאם לס' 22 לפק' השטרות כל החתום על השטר אחראי לפירעונו ומאחר שמקבל התמורה הוא הפרופ' והוא גם חתום על גב השטר, בהחלט יתכן שביהמ"ש יחייב אותו בסכום של ה-50,000 ש"ח עבור גבי (זה גם נראה הכי הוגן).
ב. כאמור לדעתי הוא לא יזכה כנגד דניאל אבל יכול לזכות כנגד הפרופ'.
