תיקון משפטי ובדיקת חוקיות
בהתאם למטרותיה וערכיה של מדינת ישראל כמדינה יהודית דמוקרטית, נבחן את התיקון המשפטי שנעשה לצמצום מניעת התאבדות בקהילת הלהט"ב, אשר נראית קשורה לסיכון מוגבר להתאבדות ולסיכון גבוה לאלימות פיזית, נפשית ומינית. חשיבות העברת מידע זה לילדים בבתי הספר בכיתות ז' עד ח' למען הגנה על הבריאות והחיים ברורה. זכויות לפרט, חופש הביטוי והשוויון הם ערכי יסוד בדמוקרטיה. בית המשפט לא הגדיר את המונח "ערכים של מדינה יהודית דמוקרטית", אך נראה שתנאי זה התקיים.
למאמר בנושא סקירה כללית של דיני חוזים לחץ כאן
תכלית ראויה ומבחני מידתיות
תכלית ראויה היא כזו שנועדה לשרת מטרה חברתית ולשמור על זכויות אדם. במקרה זה, המטרה היא להגן על זכותם של הורים לקבל החלטות בנוגע לטיפול וגידול ילדיהם במסגרת מוסדות החינוך. נבדוק את המידתיות בשלושה מבחני עזר:
ראשית, חיבור האמצעים למטרה, כאשר הפגיעה צריכה להוביל באופן סביר להשגת המטרה.
שנית, היעדר אמצעים פחות פוגעניים, לדוגמה, החוק המחייב מנהלי בתי הספר למנוע שיעורים על נטייה מינית וזהות מגדרית. ניתן לחשוב על חלופות כמו עידוד פיתוח שיח בנושא או מתן תמיכה לקורסים ייעודיים במקצועות אלו.
שלישית, מבחן מצומצם של עלויות ותועלות, בו נבדוק האם היתרונות עולים על החסרונות, ובמקרה זה היתרון הוא מניעת העלאת נושאים רגישים לסדר היום, בעוד הפגיעה בחופש הביטוי והזכויות של מנהלי בתי הספר היא משמעותית.
סיווג חקיקה והשפעתה
בהנחה שהחוק לא תוקן, נבחן את הוראות חוק החינוך הלאומי התשי"ג-1953 (תוכן ודרכי הוראה) והאם הסיווג של החקיקה הפוגעת הוא חקיקה ראשית רגילה שאינה מפרטת את הפגיעה הנדרשת בסעיף 8 כשירות. אם החוק נחקק לפני 1992 ולא שונה, הוא נהנה מציות. יש לפרש את החוק בהתאם לרוח חוק היסוד, אך אם קיים הסדר שלילי, אזי החוק אינו כפוף לסמכות השיפוט של אכיפת החוק. במקרה שהחוק יעבור ברוב של 65 חברי כנסת וייקבע במפורש כי הוראותיו יחולו על אף הוראות חוק יסוד: חופש המקצוע, אזי החוק יתקבל רק אם הוא עומד בתנאי הסעיף המגביל. במקרה של הפרות זכויות, החוק יתקבל רק לאחר בחינה חוזרת או פגיעה בזכויות הנובעות מחוק יסוד או ממשפט מקובל.
