1.א. חברת הניקיון תטען שהיא זכאית להגיש בקשה לצו לפתיחת הליכים מכוח ס' 6(2) לחוק חדלות פירעון (להלן: "החוק"), בהיותה נושה של חברת הסטארט-אפ. עם זאת, בהינתן העובדה שחברת הסטר-אפ שילמה בעבור השירות שחברת הניקיון סיפקה עד כה, והרצון בפתיחת הליכים מצד חברת הניקיון נוגע לחשש מפני חדלות פירעון עתידי – חברת הסטרט-אפ תטען כי חברת הניקיון כלל לא נכנסת להגדרת "נושה" שבס' 1 לחוק מפני שכרגע היא לא חבה לה חוב. בנוסף, נראה שהמקרה לא עומד בדרישת ס' 9(2) לחוק לפיה התאגיד צריך להיות נמצא בחדלות פירעון, כאשר הוכחת חדלות הפירעון יכולה להיעשת באמצעות חזקה המצויה בס' 10, ואין בענייננו נתונים לקיום אחת מהחזקות המצויות בס' זה. יתרה מכך וחשוב מכך – ס' 9(ג) מבהיר כי נושה של חוב שטרם הגיע פירעונו, כבענייננו, אינו רשאי להגיש בקשה כאמור, אלא בהתקיים אחד מ-3 מקרים המפורטים שם ואשר אותם יהיה קשה לדעתי לחברת הניקיון להוכיח. עם זאת, חברת הניקיון עשויה לשכנע כי מתקיים המקרה המתיר לה להגיש את הבקשה המצוי בס' 9(ג)(3), וזאת, אם תצליח לשכנע כי הסטר-אפ לא יוכל לפרוע את החוב בעוד בחודש (כאשר ה' מאפשר זאת לגבי חוב שפירעונו עד ל-6 חודשים קדימה וזה מתקיים אצלנו כמובן).
1.ב היא תוכל להגיש בקשה כאמור מכוח ס' 6(1) לחוק, ובתנאי ס' 7 לפיו נדרש כי היא נמצאת או מנסה להימנע מחדלות פירעונה (בענייננו נתון כי היהא מנסה להימנע מכך), וכן, שסך חובותיה עולים על כ-25,000 ש"ח. במידה וחובותיה, כהגדרת "חוב" בחוק אכן עולים על 25,000 ש"ח נראה כי הדין יאפשר לה את ההליך.
2.א אמליץ לנאסר להגיש תחילה תביעה לפינוי מושכר ע"מ שיוכל להוציאה מהדירה מהר ככל הניתן. בנוסף לכך, אמליץ לו להגיש בהוצל"פ בקשה לביצוע שטר החוב (המוגדר בפק' השטרות, להלן: "הפק'"), בהיותו "אוחז" בהתאם לס' 1 לפק'. לבקשת הביצוע עליו לצרף את שטר החוב המקורי ועותק צילומי של 2 צדדיו.
2.ב אם השוכרת מסרבת לפנות את הדירה, נאסר יכול ללכת עם הפס"ד שקיבל ולהגיש בחלוף 15 יום ממתן הפס"ד בקשת ביצוע מכוח ס' 6(א) לחוק הוצל"פ. לשם כך, עליו כמובן להמציא אזהרה לחייב (ס' 7(א) לחוק). ביצוע החיוב (בענייננו פינוי המושכר) יבוצע בתוך 10 ימים.
3.א בטוחה רלוונטית ומאוד נפוצה במקרה כזה היא הטלת שיעבוד צף על כלל נכסי החברה. במקרה כזה, אם החברה לא עומדת בפירעון ההלוואה מהבנק, או שמתמלא תנאי אחר המופיע בהסכם השעבוד, אז השעבוד הצף מתגבש ומתמנה כונס נכסים אשר יממש את נכסי החברה לפירעון התחיבויותיה כלפי הבנק. יצירת שעבוד צף נעשית מכוח פק' החברות, כאשר "שעבוד צף" מוגדר בס' לפק' ותמיד חייבים לרשום את השעבוד רק אצל רשם החברות (ס' 178 לפק') ולא אצל רשם המקרקעין (גם אם השעבוד הצף חל על נכסי מקרקעין). לחלופין, הבנק אף יכול לבקש מהחברה "שיעבוד מיוחד" שהו שיעבוד של נכס ספציפי מנכסי החברה מכוח פק' החברות. יתכן שלחברה יתאים למשל לשעבד את נכסי המקרקעין בשעבוד מיוחד.
3.ב אם החברה תיקלע לחדלות פירעון, מעמד הבנק יהיה של נושה מובטח, אך לא בהכרח תהיה לו קדימות בכל נכס ונכס מנכסי החברה מבחינת סדר הנשייה. מאחר ששעבוד צף חל למעשה על כל נכסי החברה בכל רגע ורגע, מדובר בשעבוד שחל על מצבת נכסים משתנה ומגלם סיכון עבור הנושה. לכן התפתחה פרקטיקה של הוספת תנייה בהסכם השיעבוד המגבילה מכירה/שעבוד של נכסי החברה. בעבר, גם כשהייתה תנייה כזו, אם החברה הייתה משעבת בשעבוד ספציפי/מיוחד נכס מנכסיה – השעבוד המיוחד היה גובר על השעבוד הצף אף אם השעבוד הצף היה הראשון בזמן. ואולם, פק' החברות תוקנה בהקשר זה וכיום סיפת ס' 169(ב) לפק' קובעת כי הראשון בזמן, קודם. על כן, אם יוטל שעבוד צף על נכסי החברה לטובת הבנק כאשר נכסי החברה לא משועבדים לטובת אחרים – הבנק יוכל לממש את הבטוחות בכל מקרה, ואף אם לאחר מכן יוטלו על מי מנכסי החברה שעבודים מיוחדים, הבנק יקבל עדיפות כנושה לאור ראשונותו בזמן. החריג היחיד לעניין זה הוא שסל"ן (מכוח ס' 169(ד)) במסגרתו מוטל שעבוד ספציפי על נכס שההלוואה שבוטחה בשסל"ן מימנ האת רכישתו. במקרה כזה לשסל"ן יהיה עדיפות על פני הבנק שבענייננו.
4. המשמעות של חיוב אישי (in personam), להבדיל מחיוב חפצי (in rem) היא שאדם מחוייב לבצע או להימנע מלבצע פעולה מסוימת (לרבות לשלם כסף למשל). בהמשך לכך, חיוב אישי פסוק הוא חיוב אישי (כאמור, החובה לעשות או להימנע מפעולה) שנולד מפסיקת ביהמ"ש כאשר הוא קובע פסק אישי שמוטל ביחסים בין שני צדדים. פסקי דין כאלו המקימים חיוב אישי פסוק, ניתנים למימוש בהוצל"פ ("פסקי גברא"). לעומת זאת, פסקי דין המהווים "פסקי חפצא" הם פסקי דין הצהרתיים כלפי כולי עלמא, שיש להם משמעויות משפטיות רבות, אבל הם לא ניתנים בפני עצמם למימוש בהוצל"פ.
5.א הנאמן, אשר ימונה מכוח חוק חדלות פירעון במסגרת צו לשיקום כלכלי, נדרש לנהל את נכסי קופת הנשייה ולפעול ליישום הצו, תוך שמירה על כבודה של אנה ושל נושיה (ס' 130 לחוק). במסגרת זו, הנאמן מוסמך לבצע כל פעולה בנכסים שאנה מוסמכת לעשותם (ס' 131), ולכן על הנאמן להגיש בשם קופת הנשייה של אנה תביעה כנגד הביטוח במקום עבודתה וכנגד המל"ל, וזאת, ע"מ למצות את זכויותיה ונכסיה של אנה אשר יסייעו בפירעון חובות הנושים ובשיקומה הכלכלי של אנה. יצוין כי לצורך הגשת תביעה בשם אנה, על הנאמן לקבל אישור מהממונה הקבוע בחוק (ס' 132(א)(1)).
5.ב במסגרת התקופה הראשונה, הנאמן נדרש לכלול מידע כזה בדו"ח שעליו להגיש לממונה אחת לשנה לפחות. יתרה מכך, במסגרת בדיקת מצבה הכלכלי של אנה (ס' 144-153) על הנאמן לזמן את אנה לבירור מצבה הכלכלי בהתאם לס' 152 לחוק (אלא אם הממונה סבור שאין זה נדרש, או לחלופין, שרצוי שהוא יעשה זאת בעצמו דווקא), ובסיום הבדיקה עליו להגיש דו"ח בעניין (לא יאוחר מ-9 חודשים מעת מינויו) בהתאם לס' 153 לחוק, כאשר ס' 153(5) מתייחס ספציפית ל"פעולות היחד והנסיבות שבשלהן נוצרו החובות". יש להניח שהמידע לעיל ישפיע על הצעת הממונה מכוח ס' 154 לגבי התכנית לשיקום כלכלי של אנה, כך שהצו לשיקום כלכלי (ס' 160-173 לחוק) יכול שיקבע בשל כך תקופת תשלומים ארוכה מתקופת 3 השנים (שהיא ברירת המחדל, ס' 163(א)), וזאת, מן הטעם שלאנה חובות שנוצרו מהתחייבויות שביצעה בזמן שידעה או היה עליה לדעת שלא תוכל לעמוד בהם לפי ס' 163(ג)(2)(א) (נתון שהימרה בכספי ההלוואות והמשיכה לעשות כן), וכן, כי החוב הוא תוצאה של הזנחה חמורה שלא בתו"ל של אנה לגבי כספיה ועסקיה לפי ס' 163(ג)(2)(ב).
5.ג עקרונית, במקרה כזה, ס' 167 לחוק קובע כי יש לקבוע לאנה הפטר לאלתר (ס' 167(א)). אך לאור הנתון כי הפסדיה נובעים מהימורים ושהיא המשיכה בכך גם לאחר שנטלה להלוואות למימון אורח חייה, יתכן שיופעל החריג שלפיו אם מתקיימות נסיבות המצדיקות הארכת תקופת התשלומים בשל חוסר תו"ל של אנה, לא נרצה שחוטא ייצא נשכר, ואז ניתן למנוע את ההפטר בכל זאת (ס' 167(ב)).
6.א. הטלת העיקול נעשית מכוח ס' 34(א) לחוק הוצל"פ, כאשר באופן עקרוני, אם שמרית רשמה ה"א בגין רכישת המקרקעין – עצם רישום העיקול לא פוגע בשמרית משום שהעיקול לא מקנה לאריה ז' בנכס אלא מהווה "שימת יד" לגביית חוב. דהיינו, עצם הרישום של העיקול הוא כדין, אך לשמרית תהיה הזכות העליונה על המקרקעין והיא הזכאית הראשונה בתחרות הזכויות שנוצרת. לחלופין, אם שמרית התרשלה ולא רשמה ה"א בתוך זמן קצר סביר – בהחלט ייתכן שביהמ"ש יאפשר להוצל"פ לממש את המקרקעין לפרעון החוב של דני כלפי אריה.
6.ב במקרה כזה חלה "הגנת דירת המגורים" לפי ס' 38 לחוק הוצל"פ, כך שרשם ההוצל"פ לא יהיה רשאי להורות על מכירת הדירה של דני ועל פינויו, אלא רק לאחר שהוכח להנחת דעתו של הרשם שיהיה לדני מקום מגורים סביר להיות בו במקום, או שיש לו יכולת כלכלית המאפשרת מימון מקום מגורים כזה, או שיועמד לרשותו של דני סידור חלוף מתוקף ההוצל"פ.
7.א ההתראה שהמציאה ישראלה מתחייבת מכוח ס' 81א1(ב1), שלאחריה היא יכולה להגיש את הבקשה עצמה בכל לשכה בארץ (ס' 81א1(א)) 30 יום לאחר מכן (ס' 81א1(ג)). לגבי החשש מהעלמת נכסים, מאחר שמדובר בבקשה לסכום קצוב – אין את האפשרות המצויה במצב רגיל של הליכים אחרים שבהם ניתן לבקש מהרשם לקצר את טווח הזמנים הרגיל (20 ימים מההמצאה ע"מ לאפשר לחייב לפרוע חובותיו) מטעמים של חשש מהברחת נכסים או יציאה מהארץ. לכן, לאור היתרון שנותן ההליך של סכום קצוב, לא קיימת בו האפשרות של קיצור ההליך מחשש מהברחת או העלמת נכסים ןלישראלה אין הרבה מה לעשות בנידון.
7.ב היא תוכל להגיש בקשה לעיקול נכסיו של יעקב, לאחר שחלפו 30 הימים שבהם יעקב רשאי להגיש התנגדותו. אם הוא יגיש התנגדות – הדיון יועבר לביהמ"ש ותהיה הקפאת הליכים אוטומטית בהוצל"פ, אך אם הוא ייבחר שלא להגיש התנגדות – לאחר שחלפו 30 הימים ישראלה תוכל לבקש הטלת עיקול. בקשה למתן צו מאסר לעומת זאת, אף אם ישראלה יכולה להגיש – היא לא תקבל סעד מעין זה משום שכיום (לאחר תיקונים רבים של החוק) צו מאסר בהוצל"פ ניתן להוציא רק כנגד חייבים בגין אי תשלום חוב המגיע בגין פס"ד מזונות או חייבים בגין אי תשלום חוב מזונות למל"ל. יצוין, כי גם לגבי חייבים מזונות שלהם ניתן להוציא צו מאסר – יש כללים ששומרים על מידתיות כי מדובר בסנקציה חמורה ביותר (ס' 70 לחוק).
8. במקרה כזה יש לרשם 2 אופצ': או לעבור למסלול הרגיל של גבייה בהוצלP, או לדחות את סיום היבצוע למועד מאוחר יותר, וזאת, במידה שלזוהרה נותרו נכסים מעוקלים שטרם מומשו ולכן רצוי להמשיך את ההליך והרשם יכול לתת מעין הארכה של ההליך המקוצר. מרגע שהרשם ייקבע מועד חדש לסיום ההליך זהו מועד סופי ואין הארכות נוספות. אם הסתיימו ההליכים ונותר החוב – תימסר לאורי הודעה ויש לו 30 ימים להודיע אם ברצונו לסגור את התיק או לעבור למסלול הרגיל. אם הוא לא הודיע כלום – התיק יעבור אוטומטית למסלול רגיל.