חלק א': ניתוח אירועי מס – תשובה 1
ככלל, ס' 6 לפקודת המס הכנסה (להלן: "הפקודה") קובע שהמס יחושב על בסיס שנתי לפי הכנסה שנתית של הנישום. בחלק זה נחשב את חבות המס על כלל היבטיה לשנת 2020-2021 של הנישומים ימית, יובל ואדווה. כמו כן, כאשר תתעורר שאלה אודות מקור של הכנסה פלונית אדון בה לאור מבחני המקור שנקבעו בפס"ד משולם.
חבות המס של הנישומה ימית לשנת 2020
מנתוני האירוע עולה כי ימית השתכרה 2 הכנסות שונות באותה שנה מיגיעה אישית, קרי, הכנסה ממשכורת. הראשונה לפני פיטוריה באותה שנה על סך 50,000 ש"ח מעבודתה כשכירה במעבדה להנדסת פרחים שתסווג לפי ס' 2(2) לפקודה. השניה, הכנסה מעסקה הפרטי כמוכרת שתילי קנאביס על סך 500,000 ש"ח. 500,000 ש"ח שהרוויחה ימית מעסקה הפרטי הם הכנסה לא חוקית אגב פעילות חוקית כפי שדובר בפס"ד פרומקין. מחד, יש לימית רישיון למכור שתילי קנאביס ומאידך נתון לנו כי מכרה שתילי קנאביס ללקוחות פרטיים בחו"ל בניגוד לתנאי הרישיון. על כן, פקיד שומה יטען, על אף העובדה שההכנסה לא חוקית, כי ההכנסה האמורה נבעה כחלק ממשלח ידה, מעסקה כמוכרת שתילי קנאביס ולכן יש לסווגה לפי ס' 2(1) לפקודה החייבת בשיעור מס שולי מכוח ס' 121 לפק'. לחילופין פקיד שומה יטען שגם אם לא היה מסווג את ההכנסות הללו לפי ס' 2(1) היה מסווג זאת לפי ס' 2(10) היות והפקודה לא התכוונה לפתור הכנסות לא חוקיות שנבעו אגב פעילות מסחרית לא חוקית.
כמו כן, נתון לנו כי ימית קיבלה מענק הסתגלות מדודתה אגם על סך 25,000 ש"ח, עליו פקיד שומה יטען כי מדובר בטובת הנאה עקב יחסי עובד-מעביד ולכן יש לסווגו לפי ס' 2(2), או לכל הפחות מכוח ס' 2(10). אם יש מקום-משפט אחד שמסביר למה 2(10). מנגד, ימית תטען כי מדובר במענק הסתגלות ששולם מדודתה בעיקר לאור קרבתן המשפחתית ובמנותק מיחסיהן של עובד-מעביד, ולכן מדובר בהכנסה שאין לה מקור בפקודה (קרי, מתנה ע"ב היכרות אישית, פס"ד רופא). דהיינו, שלא ניתן למסות את הסכום הכספי שקיבלה מדודתה. להכרעת עניין זה אפעיל את מבחני המקור (פס"ד משולם): ימית תטען כי לא התקיימה תמורה לגביה היות ולא התקיימו בהקשר זה יחסי קח-תן עם אגם. מדובר במענק חד פעמי אשר ניתן על רקע פרטי-אישי, המענק ניתן לאחר שימית פוטרה מעבודתה וליבה של אחותה נכמר אליה. כמו כן, היא לא ציפתה לקבל את המענק מדודתה. לא נתון לנו באירוע כי דודתה דיברה איתה באופן מפורש אלא רק "ליבה נכמר אליה" והעבירה לה את המענק מטוב ליבה. פקיד שומה יטען מנגד, כי מבחן הצפיות מתקיים, שעה שימית פוטרה בעיצומו של משבר הקורונה ולכן צפתה את התמיכה הכלכלית מדודתה. יתרה מזאת, בהתאם לפסק דין ברזל תוכר במצבים אלו ההכנסה כחייבת מכוח ס' 2(10) גם בהיעדר ציפייה מצד הנישום. ימית תטען כי לא הייתה הוצאה לצורך ייצור ההכנסה שקיבלה, וכן שע"פ מבחן ההשתלבות – המענק שקיבלה אינו מהווה חלק אינטגרלי מפעילותה העסקית. מדובר במענק חד פעמי שנועד לתמוך בה כלכלית לנוכח פיטוריה. זה לא ממתשלב באופן טבעי עם עבודתה השוטפת (ניתן לה כשכבר הייתה מובטלת). עוד תטען כי לא מתקיימת מחזוריות כאשר התשלום הוא חד-פעמי.
פקיד שומה יטען כי הפרס לכאורה שקיבלה על סך 150,000 ש"ח עומד בגדר הכנסה מכוח ס' 2(1). הפרס ניתן לימית כתוצאה מהצלחתה הישירה בעסקה. אמנם לא התקיים בסוף הראיון, קרי, תמורה כפי שסוכם, אך בפס"ד קרצמר נקבע שניתן להסתפק גם בגרעין תמורה – התנו את קבלת הפרס בתמורה לראיון למרות שלא התקיים והייתה גם ציפייה לקבלת הכסף בתמורה לראיון. כמו כן, פ"ש יטען כי יש לראות בהכנסה זו כעסקית בהתאם להלכת משולם (נפסק לגבי אדריכל שזכה בתחרות מקצועית כי מדובר בהכנסה מעסק).
מנגד, תטען ימית כי אין לראות בפרס שקיבלה הכנסה מעסק משום שמדובר בהכנסה שחוסה בצלו של החריג הקבוע בס' 2א(ב)(2). מדובר בהכנסה מפרס שקיבלה באופן אישי לאור הצלחתה בתחום הקנאביס ולכן אין למסותו.
פקיד שומה יטען מנגד כי גם ובהנחה הפרס לא יסווג לפי ס' 2(1) אזי לא מדובר בפרס על רקע אישי אלא פרס רגיל שיסווג בהתאם לסעיף 2א(א).
פקיד שומה יטען כי שתילי הקנאביס על סך 15,000 ש"ח שנתנה ימית ללא תמורה ליובל הם בגדר מכירה רעיונית כקבוע בס' 85 לפקודה ופס"ד מינץ משום שהיא הוציאה את השתילים מהמלאי שהיה לה. לכן, יש לראות זאת כאילו מכרה את השתילים בסכום השווי ויש לסווגם בהתאם לס' 2(1) לפקודה, קרי, הכנסה מעסק. עוד יוסיף כי לא מדובר במתנה בתום לב היות ויש יחסים אישיים של אח-ואחות.
שיעורי המס + נ"ז: במקרה דנא, כלל הכנסותיה של ימית לשנת 2020 מיגיעה אישית עומדים על סך של 565,000 ש"ח עליהם תשלם מס שולי בשיעור של 47% לפי ס' 121(א)(3) משום שההכנסה שהרוויחה בשנה עקפה את הכנסת הגג של 121(ב). בהנחה ונסווג גם את 150,000 ש"ח וגם את המענק על סך 25,000 ש"ח כהכנסה מיגיעה אישית, אזי כלל הכנסותיה מיגיעה אישית לשנת 2020 יעקפו את שיעור המס הקבוע בס' 121(א)(3) ולכן תאלץ לשלם 3% נוספים כקבוע בס' 121ב(א) על כל שקל נוסף, קרי, מס יסף. יתר על כן, ימית תהיה זכאית להפחתה בחבות המס היות ויש לה 2.75 נ"ז. היא עומדת בתנאים הקבועים בס' 34, 36 ו-36א לפקודה. בהנחה וביהמ"ש יסווג את ההכנסה על סך 150,000 ש"ח כפרס ולא כהכנסה מיגיעה אישית, נסווג זאת בשיעור מס של 35% ללא נ"ז כקבוע בס' 124ב ומענק ההסתגלות על סך 25,000 ש"ח יהיה פטור ממס בשל אי מקור. לאור המצב שהכנסות אלה לא יוכרו כהכנסה מעסק ימית עדין תשלם מס בשיעור של 47% על שאר הכנסותיה רק שהפעם לא תשלם מס יסף.
חבות המס של הנישום יובל לשנת 2020
נתון לנו כי ימית השכירה דירה לאחיה ומילאה אותה "בכל טוב". על כן, פקיד שומה יטען, על אף שלא נתון סכום כספי, בהתבסס על ס' 2(2), כי אין זה משנה היות ומדובר בטובת הנאה על רקע יחסי עובד-מעביד. אין זה משנה אם טובת ההנאה ניתנה בכסף או בשווה כסף, במישרין או בעקיפין ולכן יש למסות את יובל.
במקרה דנן, נתון לנו שיובל השתכר 60,000 ש"ח בשנה. מדובר בהכנסה מיגיעה אישית, היינו, משכורת של שכיר ולכן אין צורך לדון בשאלה זו. נסווג את ההכנסה לפי ס' 2(2) לפקודה.
מתנה שתילי קנאביס על סך 15,000
יובל יטען כי שתילי הקנאביס על סך 15,000 ש"ח שקיבל מאחותו עולים בגדר מתנה שאין לה מקור ולכן אין למסות סכום זה. – לא העניק דבר יובל. פס"ד משולם – אין מערכת יחסים של קח ותן. השתכר שכר מינימום לא ציפה שיקבל מתנה גבוהה.
מנגד פקיד השומה יטען שהיה עליו לצפות היות וזאת אחותו. לא הוציא הוצאות כדי לקבל את השתילים. קיבל אותם במנותק. לא עשה משהו לטובת ייצור ההכנסה הזאת.
מבחן ההשתלבות – פקיד שומה יטען שיקל מתנה כזאת. ימית הבאה את זה כחלק מעבודתו בחברה. יטען שיש קשר משפחתי, הדוק ולכן יש פוטנציאל לחזור על עצמו.
פקיד שומה יטען כי למתנה הזאת אופי מסחרי, יחסי עובד מעביד. המתנה ניתנה לו על רקע מסחרי ולכן יש פה מקור לפי ס' 2(2).
בהתבסס על פס"ד רופא, יובל יטען שקיבל את שתילי הקנאביס על בסיס הכרות אישית וכהבעת תודה של אחותו אליו ולכן לא ניתן למסותו. לא מדובר בכמות מסחרית אלא בשתילים בודדים. עוד יוכל לטעון, בהסתמך על הקביעה בפס"ד ג'אלב, כי מותר שיתקיים בינו לבין אחותו מערכת יחסים דואלית, קרי גם מערכת יחסים של עובד-מעביד וגם מערכת יחסים של אח-אחות. יש לימית את הפררוגטיבה גם לשלם לו משכורת בתור בוסית וגם להעניק לו מתנות כאחותו.
יובל יטען כי הצ'ק שקיבל מאחותו על סך 50,000 ש"ח לחתונה הוא מתנה ולמתנות אין מקור בפקודה ולכן אין למסות אותו. לחילופין יטען כי מדובר במתנה על רקע אישי וכהבעת תודה בהתבסס על פס"ד רופא.
מנגד, יטען פקיד השומה בהתבסס על פס"ד נעמי איפרגן כי כל סכום מתחת ל-800 ש"ח זאת מתנה לגיטימית. מעל הסכום הזה על הנישום להוכיח מה הסיבה שניתנו יותר מ-800 ש"ח. להגנתו יטען יובל, כי מדובר בצ'ק מאחותו וזה לגיטימי לקבל מתנה כזאת מבן משפחה מדרגה ראשונה.
פקיד השומה יטען כי על אף שמדובר במערכת יחסים של אחים, אחותו כתבה על כרטיס הברכה בין היתר ל"עובד הכי טוב בעסק", קרי, נסיבות הענקת המתנה הן לא בהכרח אישיות אלא עסקיות ולכן יש פה מתנה על רקע אופי מסחרי. בנוסף, יטען פקיד שומה כי לא מדובר בפרי גורל עיוור ולכן יש לסווג זאת לפי ס' 2(10).
שיעורי המס + נ"ז: בהנחה וביהמ"ש יקבע כי הצ'ק עולה בגדר מתנה, יובל לא יצטרך לשלם מס לרשות. מנגד, בהנחה ויקבע כי מדובר בהכנסה עם מקור יסווג זאת לפי סעיף 2(10) וימוסה לפי סעיף 121(א), קרי, 31%.
לא נתון לנו השווי של הדירה. לאור העובדה שיובל קיבל אותה כטובת ההנאה ממעבידו, יובל לא עבד עבודת כפיים בשביל הדירה האמורה ולכן
אין הדבר נכנס בגדר ס' 121(ב) אלא ס' 121(א). ואחוז המס השולי יחושב לפי השווי של הדירה.
* במידה ומדובר במתנה היא פטורה ממס – אין אחוז שולי ונ"ז. בהנחה וזה לא מתנה אחותו ימית תשלם את המס היות ומדובר במכירה רעיונית.
נקודות זיכוי
עונה על התנאים הקבועים בס' 34, 36 ולכן יקבל 2.25 נ"ז.בשיעור מס של 10% הקבוע בס' 121(ב)(1)(א).
חבות המס של הנישומה אדווה לשנת 2020
קיבלה במתנה דירה בשווי של 2,000,000 ש"ח ועוד סכום של 500,000 ש"ח
- פקיד שומה יטען כי מדובר בהכנסה שיש לה מקור לפי ס' 2(1). מדובר במשלח יד. כפי שנקבע בפס"ד אבוחצירה משלח יד ל חייב להיות עיסוק מסחרי אלא גם כעיסוקו שאדם משקיע בו את מירב זמנו.
- אדווה תטען כי אין להכנסה זאת מקור משום שמדובר במתנה על רקע הבעת תודה אישית (רופא).
- בנוסף, שפעלה מתוך ציווי פנימי עמוק. אין קשר לתמורה. אין מערכת יחסים של קח ותן על רקע אופי מסחרי. היא רואה בכך שליחות (פס"ד אבוחצירה).
- פקיד שומה יטען כי היה עליה לצפות שבעקבות ייעוץ תקבל תמורה. במיוחד לאור העובדה שעשתה עבודה בהתנדבות.
- פקיד שומה יטען בהתבסס על פס"ד איפרגן כי קיבלה מתנה העולה על סך 800 ש"ח ולכן זה לא לגיטימי ונטל ההוכחה עליה.
- פקיד שומה יטען כי מבחן ההשתלבות חל פה כי זה משתלב באופן טבעי עם עיסוקה.
- מנגד, פקיד שומה יטען כי על אף שלא ביקשה כסף היא
- יש פה מערכת יחסים של קח ותן היות ובעקבות הייעוץ היא קיבלה את המתנות
- פקיד שומה יטען בנוסף, לפי פס"ד ברזל, על אף העובדה שלא ציפתה לכסף, עשתה את העבדוה בהתנדבות או עשתה את הפעולה על בסיס אישי לא משנה את העובדה שראוי למסות את ההכנסות האלו ולכן אנחנו נסווג את ההחלטה לפי סעיף 2(10).
בהנחה וביהמ"ש יקבע כי מדובר בהכנסה שיש לה מקור אזי, אדווה עברה את הסכום הקבוע בס' 121ב(א), קרי, 640,000 ש"ח להכנסה שנתית, נוסיף לה עוד 3% מיסוי על כל שקל נוסף מעל 640,000 ש"ח דהיינו 50% מס שולי ותקבל נ"ז כקבוע ובס' 34, 36 ו-36א לפקודה – 2.75 נ"ז.
חבות המס של הנישומים ימית, יובל ואדווה לשנת 2021
ימית, יובל ואדווה הם היורשים של הדירה בצפון תל אביב בשווי 5,000,000 – בשנת 1981 בוטל החיוב במס על ירושות. נתון לנו כי כל אחד מהם מקבל 60,000 ש"ח הכנסה משכר דירה לשנה. יש לזה מקור בס' 2(6). על אף העובדה שחוק מס הכנסה ס' 2(א) קובע שעל השכרת דירה המשמשת למגורים בישראל יש פטור עד סכום של 5,070 ש"ח ונתון לנו שכל נישום מקבל 5,000 ש"ח לחודש מהשכרת הדירה אין זה משנה לעניין הפטור. הדירה מושכרת ב-15,000 ש"ח ולכן לנישומים יש 2 אפשרויות לשלם את המס: שיעור מס של 10% לפי ס' 122(א) או את שיעורי המס הקבועים בפקודה בס' 121(א), קרי, 31%. מחד, בהנחה ויבחרו לשלם מס בהתאם לס' 122(א) לא יהיו זכאים לנ"ז כלל. מאידך, בהנחה ואדווה וימית יבחרו לשלם מס בהתאם לס' 121(א) יהיו זכאיות ל-2.75 נ"ז כפי שמגיע להן מאחר ועומדות בתנאים הקבועים בס' 34, 36 ו-36א לפקודה. בהנחה ויובל יבחר לשלם מס בהתאם לס' 121(א) יהיה זכאי ל-2.25 נ"ז כפי שמגיע לו מאחר ועומד בתנאים הקבועים בס' 34, 36 לפקודה.
חבות המס של הנישומה אדווה לשנת 2021
נוכח העובדה כי אדווה סטודנטית לתואר ראשון בפסיכולוגיה באוניברסיטת תל אביב, היא תטען ש-50,000 ש"ח שקיבלה כמלגה פטורים ממס היות והיא עונה על הקריטריונים הקבועים בס' 9(29) לפקודה, דהיינו, מלגת לימודים לסטודנט במוסד להשכלה גבוהה פטורה ממס.
פקיד שומה יטען מנגד כי מדובר בהכנסה חייבת במס בשל העובדה שניתנה תמורה בעד "המלגה" שקיבלה. היא הותנתה בהעברת הרצאה אחת לסמסטר לסטודנטים לתואר ראשון בעבודה סוציאלית – פס"ד קרצמר גרעין תמורה.
אדווה תטען כי אמנם זכיה מהימורים חייבים במס לפי ס' 2א לפקודה אך ס' 2א(ב)(3) קובע פטור ממס על רווח מהגרלות או פרסים בתקרה ששר האוצר קבע בס' 1 לצו מס הכנסה (קביעת סכום לעניין השתכרות או רווח מהימורים מהגרלות או מפעילות נושאת פרסים), תשס"ג-2003 (להלן: "הצו") , היינו 30,500 ש"ח. הסכום שזכתה בכל טופס הינו 30,000 ש"ח, קרי, פחות מהתקרה ולכן יש לפתור אותה מתשלום מס על הזכיה בטפסי הווינר.
- מנגד, פקיד השומה יטען בהתאם לפלוני נ' פקיד שומה ת"א, כי מדובר ב-2 טפסי זכיה בעלי הימור זהה שיש לראותם כטופס זכיה אחד של 60,000 ש"ח ולחייב אותו בשיעור מס של 35% (לאחר הפחת החריגה מסכום התקרה לא תצטרך לשלם מס על התוצאה) כקבוע בס' 124ב.
- אדווה תטען כי לא מדובר בפעולה שתכליתה נועדה לתמרן את מס הכנסה ולהתחמק מתשלום המס אלא מדובר ב-2 אנשים שונים ובמקרה דנן אחותה, שנתנה לה במתנה טופס ווינר ממניע אישי בעל הימור זהה לשלה.
שיעור המס + נ"ז: על אף שאדווה עונה על התנאים הקבועים בס' 34, 36 ו-36א לפקודה, ס' 124ב קובע שעל הכנסות מהימורים או הגרלות לא ינתנו נ"ז. כמו כן, במידה ותבחר לשלם מס בשיעור של 10% כקבוע בס' 122(א) היא לא תהיה זכאית להטבה זאת כפי שנקבע בס' 122(ג). בהנחה ותבחר לשלם את שיעור המס הקבוע בס' 121(א) היא תוכל לקבל 2.75 נ"ז כפי שמגיע לה.
חלק ב': ניתוח, יישום ומדיניות – תשובה 2
המבחן המרכזי לקביעת מקום מושבו של אדם הוא מבחן מרכז החיים (להלן: "המבחן") הקבוע בסעיפים (א)(1) ו-(א)(2) לסעיף ההגדרות בפקודה. המבחן נבחן במישור האובייקטיבי, כפי שהשופט דנציגר אמר בפלוני נ' פקיד שומה אשקלון ומחולק ל-2: מבחן מהותי ומבחן כמותי.
בפקודה, המבחן המהותי קבוע תחת הגדרת "תושב ישראל" בס' (א)(1) ומטרתו, כפי שנאמר בעניין פלוני, הוא "ללכוד ברשת המס את הנישומים שעיקר האינטרסים והזיקות הכלכליים, המשפחתיים, האישיים והקהילתיים שלהם מצוי בישראל", דהיינו, זיקות למקום, ובפרט למקום מגוריו הקבוע של הנישום, למקום המגורים של הנישום ובני משפחתו, למקום עיסוקו הרגיל או הקבוע, למקום הימצאותם של האינטרסים הכלכליים הפעילים והמהותיים שלו, וכן למקום פעילותו בארגונים, באיגודים ובמוסדות. לצד המבחן המהותי נקבע גם מבחן כמותי המעוגן בס' (א)(2) של מספר ימי השהייה בישראל בשנת מס הניתן לסתירה הן ע"י פקיד השומה והן ע"י הנישום כפי שקבוע בס' (א)(3). כמו כן, הפסיקה בעניין פלוני ובר רפאלי נ' פקיד שומה כפר סבא הרחיבה וקבעה שבבואנו לקבוע האם אדם הוא תושב ישראל יש ליתן גם משקל לאמות מידה סובייקטיביות, קרי, מה הייתה כוונתו של האדם והיכן הוא רואה את מרכז חייו אך לתחושותיו הסובייקטיביות של הנישום יינתן משקל מועט.
במאמר מוסגר אציין כי ישנם 2 חריגים למבחן הקבועים בס' (א)(4) והם ששר האוצר יכול לראות אדם שאינו תושב ישראל על אף היותו עומד בהגדרה כלא תושב ישראל אם הוא חוסה תחת צלם של אחד התנאים בס' (4) ובנוסף, שר האוצר יכול לקבוע גם שתושב ישראל שעומד בהגדרה לא יחשב אחד כזה לפי תנאים שיקבע.
כידוע, שיט המיסוי הפרסונלי קובעת שכל תושב במדינה מחויב במס ללא קשר למקום שבו הופקה הכנסתו. אדם סמית הציג 5 עקרונות לבחינתו של "מס טוב" והם: שוויון, בהירות וודאות, תשלום, ניטרליות ויעילות. לדידי, התשובה לשאלה האם המיסוי המבוסס על המבחן הוא בבחינת "מס טוב" לפי עמדתו של סמית שנויה במחלוקת.
מחד, עיקרון השוויון מתקיים היות והוא דורש שמערכת המס תהיה הוגנת ושוויונית. בין היתר נדרש שוויון בין שווים ושוויון בין שונים. כאשר המדינה ממסה את כולם ללא קשר למקום שהופקה ההכנסה מתקיים שוויון וזה מפחית את התמריצים להעלמת מס. בנוסף, מתקיים פה גם השוני הרלוונטי משום שהמדינה הממסה בשיטת מיסוי פרסונלי מנסה למזער את הפערים שנוצרים על-ידי הענקת נקודות זיכוי לתושביה על סמך קריטריונים שונים וזאת כדי לצמצם את הפערים השונים בחברה. דבר זה מחזק את הטענה שמערכת המס שלנו צריכה להיות הוגנת ושוויונית כדי לעודד את משלם המיסים לא להתנגד אליה ולשלם כסף.
גם עיקרון הוודאות עולה בקנה אחד עם המבחן. סעיף ההגדרות לפקודה מגדיר לנו באופן מדויק מיהו תושב ישראל ומיהו תושב חוץ. עצם העובדה שהאדם תושב ישראל, הוא לא צריך לבדוק האם הוא חייב במס. הוא יודע בהתאם לשיטה הפרסונלית כי הוא חייב במס על כלל הכנסותיו ללא קשר היכן הם נצמחו וזה יוצר וודאות אצל הנישומים.
צורת התשלום נוחה היות ויש לי אמנות מס בינלאומיות בין מדינות (דוגמת אמנת ישראל-ארה"ב) שמטרתן למנוע תאונות מס, כפל מס וזה נוח לתושבים. ניתן לומר שמערכת המס המבוססת על השיטה הפרסונלית מנסה להנגיש את אופן התשלום לנישום בצורה הנוחה ביותר כדי שיפחת הסיכוי להתחמקות ממס.
מאידך, שיטה זו לא יוצרת ניטרליות וגורמת לאפקט הפוך. כאשר ממסים אנשים באופן גורף על כלל הכנסותיהם במנותק מהמקום שבו נצמחו, אני גורם לאותם אנשים, שיש להם אינטרס כלכלי לשלם פחות כסף, לקחת החלטה כלכלית שתאלץ אותם לבחור לדווח על עצמם כתושבי חוץ. בנוסף, שיטת המס האמורה אינה שיטה יעילה משום שהיא מצריכה יותר פיקוח ובקרה מצד מערכת המס אודות דיווחיו של הנישום על כלל הכנסותיו בין אם נצמחו בחו"ל ובין אם נצמחו בישראל. עיקרון זה נותן פתח להעלמת מס נוכח היעדר השליטה ולכן נדרש אמון מצד המערכת כלפי הנישום.