Skip to content Skip to footer

דיני אכיפת חיובים וחדלות פירעון

מוזמנים להשאיר פרטים ולקבל הצעת מחיר פה

שאלה 1

א. על מנת לבדוק האם יעלה בידי העובדים למנוע את אישור ההסדר, יש לבחון את סדר החלוקה של הנאמן, והאם הוא עומד ב2 העקרונות המרכזיים לחלוקת נכסי חייב בחדל"פ: האחד, עקרון השווין (סע' 232 לחוק החדל"פ) והשני, עדיפות מוחלטת (סעיף 231 לחוק החדל"פ).

לצורך כך, נחלק את הנושים לקבוצות, כאשר בין כל קבוצה אחת לזו שאחריה חל עקרון העדיפות המוחלטת.

ראשית, נגדיר את הנושים המובטחים: ככלל קבוצה זו תיפרע לפני יתר הקבוצות.

שכר הנאמן – בהתאם לסעיף 231 לחוק החדל"פ הוצאות הליך ושכר בעל תפקיד יגברו על השיעבוד הקבוע אם הוצאו לשמירה או לצורך מימוש הנכסים המשועבדים.

בנק דיסקונט – לבנק שעבוד קבוע ושעבוד צף, ובהתאם להגדרה שבסעיף 4 לחוק החדל"פ שני השעבודים מהווים "חוב מובטח". קרי, חוב עבר שלהבטחת פרעונו שועבד נכס של החייב. עוד יצוין כי בהתאם לסעיף 244 לחוק החדל"פ בעל שיעבוד צף מקבל עד 75% מהתמורה שהתקבלה ממימוש הנכסים. קרי, נראה כי הענקת 75% ממניות החברה שהם בעצם 7.5 מליון ₪ עומד בתנאי חוק החדל"פ.

שנית, נבחן מי מוגדר כנושה בדין קדימה וזאת בהתאם להוראות סעיף 234 לחוק החדל"פ ומעמדם עדיף על נושים לא מובטחים.

בהתאם לסעיף 234, מעמד העובדים עדיף על פני נושים לא מובטחים. אולם, שכר העבודה המובטח הוא עד סכום של 27,951 ₪ או 41,972 ₪(כולל פיצויי פיטורין) לעובד. יתרת החוב עוברת לקבוצת החובות הלא מובטחים. על הסכום להיות מחולק בין העובדים באופן שווה, ואת יתרת החוב יש להעביר לקבוצה השלישית "הנושים הלא מובטחים". למעלה מן הצורך יצויין כי בקבוצה הרביעית, נכנסים בעלי המניות שהם בעלי הזכות השיורית להיפרע. עם זאת, סעיף 234(ב) קובע כי אם אין די בקופת הנשייה לפרוע את חובות העובדים, חובם ייפרע מנכסים המשועבדים בשיעבוד צף. כך שעקרונית, העובדים יכולים לדרוש שה-1.5 מיליון שההסדר לא פורע בעבורם – ייפרעו מנכסי החברה עליהם יש שיעבוד צף (אך אין דרך מנתוני השאלה לבדוק האם העובדים מגיעים לתקרה האמורה לעיל או לא).

לסיכום – על פניו, נראה כי ההסדר עומד בהוראות החוק, ולא יהיה בידי העובדים לאיין את חלוקת הקופה. העובדים יוכלו להגיש תביעת חוב למוסד לביטוח לאומי.

ב. הנאמן יכול לטעון שהבנק, שבהיעדר שעבוד כלשהו על נכסי החברה, הינו נושה רגיל – זכאי להיפרע מקופת הנשייה רק לאחר הסדרת חובם של הנושים בעלי חובות בדין-קדימה (ס' 234). מאחר שהעובדים הינם בעלי חוב בדין קדימה (ס' 234(א)(1)(א)), יש להבטיח את פרעון חובם תחילה ולכן הנאמן יוכל לתבוע את השבת התשלום בסך 2 מיליון ש"ח לבנק ע"מ להטיח את פירעון החובות לעובדים. יתרה מכך, לאור עיקרון השוויון אשר נחשב ל"עיקרון על" בבסיס דיני הנשייה (ס' 232) נקבע כי אסור לנושים לנקוט בהליגי גבייה פרטניים משלהם והדבר צריך להיעשות ע"י הנאמן.

מבחינה זו, אף ניתן לטעון שהבנק פעל בחוסר תו"ל כאשר הוא פעל ע"מ להסדיר את חובו באופן פרטני ורק לאחר שקיבל את כל יתרת המזומנים של החברה הוא הגיש בקשת פירוק שלה.

שאלה 2

א. ראשית, נסווג את המסלול בו הוגשה התביעה כנגד משה – תביעה לסכום קצוב.

הטענות:

(א) רשם הוצל"פ לא מוסמך למנות כונס נכסים על כלל נכסיו העסקיים של החייב.

הטענה נכונה חלקית. לפי סעיף 53(א) לחוק ההוצל"פ רשם הוצאה לפעול רשאי אם ראה צורך או תועלת בכך לשם ביצוע פסק דין, למנות כונס נכסים לנכס מסויים של החייב.

מלשון הסעיף ניתן ללמוד כי לא ניתן למנות כונס נכסים על כלל נכסי החייב, אלא על נכס מסויים. אולם, מכוח תקנה 81(ג) לתקנות ההוצל"פ שיקול הדעת של הרשם לנושא זה רחב והוא רשאי להורות על מינוי כונס נכסים בכל מקרה שבו ראה תועלת או צורך לשם ביצוע מהיר ויעיל של ההליך.

(ב) עורך דין של החייב אינו יכול להיות כונס הנכסים

הטענה לא נכונה. ככלל, רשם הוצאה לפועל לא ימנה את הזוכה להיות כונס נכסים, אך הוא רשאי למנות את עורך דינו של הזוכה.

(ג) הרשם אינו מוסמך להורות על גביית חובות מנכס אחד בכמה תיקי הוצאה לפועל ללא איחוד תיקים

הטענה לא נכונה. ככלל, רניתן הליפרע מנכס אחד בכמה תיקים גם ללא איחודם.

(ד) הרשם אינו רשאי, כל עוד לא נפתחו נגד החייב הליכי חדל"פ, לתת הוראות לכונס לפעול כנאמן שיפעיל את עסקו.

בהתאם לסעיף 54 לחוק ההוצל"פ, כונס הנכסים ינהל את הנכס, ימכור אותו, יממשו ויעשה בו כפי שיורה רשם ההוצל"פ וימסור למנהל לשכת ההוצל"פ כל הכנסה שהגיע לידיו מניהול הנכס, מכירתו או מימושו. הרשם רשאי לתת הוראות בעניין זה מיוזמתו או לפי בקשת הזוכה או החייב, או לפי בקשת הכונס.

ב. (1) ראשית, יש לבחון האם מדובר בתביעה על סכום קצוב שמקיימת את התנאים שבדין: תביעה שהסכום שלה הוא קצוב, כלומר סכום שידוע מראש ועד סכום של 75,000 ₪; לאלון יש ראיה בכתב או חוזה (אפילו קבלה שיכולה להוכיח את החוב בהליך הזה). בהתקיימות התנאים הללו רשאי אלון (הזוכה) להגיש תביעה בסכום קצוב כאמור, ישירות ללשכת הוצל"פ. התיק יפתח רק לאחר שהחייב קיבל התראה בצירוף אישור המצאת התראה וניתנה לו ארכה של 30 ימים לשלם את החוב הפסוק.

לעניין הנכסים של החייב –ככלל לא ניתן לבצע פעולות כנגד חייב טרם מסירת אזהרה ולאחר שחלפו המועדים שנקבעו באזהרה. אך יודגש לאלון כי בתביעה לסכום קצוב לא ניתן לנקוט בהליכים מקדמיים לפני חלוף התקופה שנקבעה באזהרה. לכן, אם התביעה לא תוגש במסלול של סכום קצוב, ועל מנת שהחייב לא ינצל את השהות שניתנה לו להעלמת נכסים והברחתם לצדדים שלישיים ניתן להשתמש בפתרון שנותן סעיף 7(ה) לחוק הוצל"פ אשר ימומש במצב בו

קיימת רמת וודאות גבוהה כי החייב ינצל את פרק הזמן שניתן לו ויבריח את נכסיו. אז ניתן להגיש בקשה לרשם ולבקש לנקוט בעיקולים או פעולה אחר בטרם מסירת האזהרה. על הבקשה להיות מפורטת ולהיתמך בהתצהיר. ההליכים שרשאי אלון לבקש טרם מתן אזהרה: צו עיכוב יציאה מהארץ; עיקולי כספים/מטלטלין ומינוי כונס לתפיסת רכב ממושכן. קרי, לא ניתן להטיל הליכים על נכנסי מקרקעין של החייב.

(2) חייב שאין ביכולתו לשלם את החוב הפסוק במלואו או בשיעורים שנקבעו, יתייצב לחקירת יכולת בתוך 21 יום ממועד המצאת האזהרה או בתוך מועד אחר שנקבע באזהרה (סעיף 67 (א1)(1) לחוק).

לפי סעיפים 54כג-74כו לחוק, ניתן לקיים את חקירת היכולת ב"וידאו-קונפרנס". זאת כאשר החייב מצוי בלשכת הוצל"פ שונה מזו שרשם הוצל"פ מצוי בה. תנאי לקיום דיון בהיוודעות חזותית הוא שהחייב הסכים בכתב לערכית הדיון בדרך זו, לאחר שרשם הוצל"פ הסביר לו בתחילת הדיון את משמעות קיום הדיון בדרך זו והודיע לו על זכותו לסרב לכך. במקרה כזה, יתאפשר לחייב לקיים שיחה חסויה עם בא-כוחו לפני הדיון ובמהלכו.

נראה שמלבד זה, החוק לא נותן פתרון למצב כזה, שכן הסעיפים מדברים על מצב בו החייב מצוי בלשכת הוצל"פ שונה מזו שהרשם מצוי בה.

(3) אלון יוכל להגיש בקשה לצו להטלת הגבלות על חייב בעל יכולת המשתמט מתשלום חובותיו. בנוסף, מאחר שירון בחו"ל, הייתי ממליץ לאלון להגיש גם בקשה לצו הבאה אשר יבוצע ע"י המשטרה תוך 90 יום מהיום שבו ניתן יהיה לאתר את ירון (סעיף 74טז לחוק). הצו תקף ל-6 חודשים, כך שאם ירון יחזור לארץ בחצי השנה הקרובי מייד ניתן יהיה להביאו ע"י המשטרה ללשכת הוצל"פ. באשר להטלת ההגבלות עצמן, אלון יוכל לבקש להטיל עיקולים על נכסי מקרקעין ומטלטלין של החייב בישראל (אם לא הצליח להבריח את כולם). מטלטלין יוכל לבקש לעקל מכוח ס' 21 לחוק הוצל"פ, כאשר התנאים המרכזיים הם שחלפו 6 חודשים מיום המצאת האזהרה לירון והחוב הפסוק במצטבר עולה על 2,500 ש"ח. כל זאת, כאשר לרשם יש שק"ד לצוות על העיקול גם אם לא התקיימו התנאים לעיל. בנוסף, ניתן לבצע עיקול ברישום ולמנות עליהם נאמן מבני משפחתו של ירון שבארץ (תק' 40 לתק' הוצל"פ). בנוסף, ונוכח הנתון שירון הבריח נכסיו – ניתן לבקש עיקול בידי צד ג' מכוח ס' 43 לחוק בטענה שהנכסים שהבריח נותרו שלו ונמצאים בחזקת צד ג'.

(4) ירון יכול להגיש בקשה לביטול הצו בהתאם לסעיף 108 לחוק חדל"פ. בהתאם לסעיף, על ירון להגיש את הבקשה בתוך 45 ימים ממועד פרסום ההודעה על מתן הצו. יצוין כי בנסיבות שלנו לא נראה שלירון יש עילה טובה לבקש את ביטול הצו ולכן הוא בסכנה שייקבע שהגיש את הבקשה בחוסר תו"ל ואז ביהמ"ש יכול לפסוק לו עד כפל הוצאות משפט והוצאות לטובת המדינה, או שניהם (סעיף 108(ד)).

לקבלת הצעת מחיר לסיוע בכתיבה אקדמית
אנחנו זמינים בכל עת